מקח טעות

במקרה של מום של הבעל שלא התגלה לפני הנישואין, האישה יכולה לטעון שאילו ידעה על זה לא הייתה מתחתנת. הקידושין הם בגדר מקח טעות, מתבטלים למפרע, ואין צורך בגט פיטורין. טענה זו הוצעה באופן נקודתי על ידי הפוסקים החל מהמאה השלוש עשרה. במאה העשרים, הפוסק הנודע בעל סמכות עולמית, הרב משה פיינשטיין (מחבר שאלות ותשובות "אגרות משה"), שחרר נשים על סמך טענה זו. בין ה"מומים" שיכולים להביא לקביעה שהקידושין היו מקח טעות ניתן לכלול: הבעל חסר כוח גברא, חולה במחלת נפש, הומוסקסואל, אינו רוצה בילדים וכופה על אשתו לבצע הפלות, פדופיל וכו'.

בשנת 1996, הרב עמנואל רקמן הקים בית דין בניו יורק ששחרר נשים מעגינותן באמצעות ביטול נישואיהן על סמך טענה של קידושי טעות. בנוסף לסיבות הנ"ל, הוא הציע שני סוגים אחרים של מקח טעות כבסיס לביטול נישואין: א) חוסר ידיעת האישה שאין לבית הדין בימינו הכוח לכפות גט על הבעל; ב) חוסר ידיעת האישה לגבי האופי הקנייני של הקידושין. גם בשני מקרים אלה, לדעת רקמן, אילו האישה הייתה מבינה את הדברים האלו על בוריים, סביר להניח שלא הייתה מסכימה להינשא. בגלל השימוש הרחב בפתרון הזה, הרבה מעבר למקובל, רוב הרבנים האורתודוכסיים בארה"ב מתקשים לקבל את הפתרון הזה ולא מכירים בנשים אלה כפנויות. הם טוענים שהאישה הרואה את עצמה כפנויה  היא עדיין בגדר אשת איש ואם יהיו לה ילדים מגבר אחר, הם יהיו ממזרים. גם בארץ, בתי הדין לא מכירים בנשים אלה כפנויות.

תמכו בעיקר
נגישות